אתגרים חדשים!
פתיח:
כששאלו את ג'ורג' מאלורי,
אחד מהאנשים הראשונים
שטיפסו על האוורסט למה הוא רוצה לטפס עליו
הוא ענה "כי
הוא שם"
אולי לא התשובה הכי חכמה בעולם
ואולי דווקא כן.
אנחנו שומעים ופוגשים סיפורים
כל יום של אנשים שעושים את הבלתי אפשרי.
ולמה הם עושים את זה?
כדי להראות שאפשר.
תוכנית 14
מתכוננת לשעה של כיבוש
אתגרים- אתם
מוכנים לזה?
שיר:
r.e.m- man on the moon
המלצה שבועית:
ההמלצה
השבוע אתגרה אותי!
נסעתי
למוזיאון המדע בירושלים כדי לנסות משהו
קצת אחר.
מתברר
שעברו מאה שנים מאז שנפטר אלן טיורינג
הבנאדם שהיה לפני ביל גייטס ואפילו לפני
סטיב ג'ובס
ואמר שמכונה יכולה לחשב חישובים-
המכונה
שהוא המציא היא בעצם המחשב הראשון.
חיים אחרים-
היא
תערוכה שחוגגת את הגאונות של טיורינג דרך
פרשנויות חזותיות לרעיונות שהוא העלה
כמו:
בעבודה
sound
to shape של
נורית בר שהיא שיתוף פעולה בינה בין
פרופסור
אשל בן יעקב מאוניברסיטת תל אביב ובין
המוסיקאי אורי פרוסט.
על
הקיר תלויות עמודות של צלחות פטרי שמי
שלא יודע הן כלי מעבדתי לגידול חיידקים,
והצוות
הזה מנסה לבדוק איך סאונד משפיע על ההתפתחות
שלהם בתוך הכלי ובקטע אומנותי יותר:
איך
זה נראה.
 |
| טיורינג- האב טיפוס |
גם נהנתי מהחוויה של future
perfect עבודה של מירי סגל
ואור אבן טוב .
זה מיצב וידאו אבל מהסוג
היותר אינטראקטיבי.
אתה יושב מול הקרנה עם
אוזניות בתוך קסדות שתלויות מהתקרה ומקשיב
למין פרסומת /
סרט הסברה על המצאה הבאה
שתשכלל לנו ותשדרג לנו עוד יותר את החיים:
הgmind-
מכשיר קטן ולבן שיושב לכם
על הראש ויהיה אפשר לגלוש איתו באינטרנט
תוך כדי שיחה עם מישהו אחר,
לוותר על מחשב ועל פלאפון
כי הכל כלול ובעיקר-
להקליט ולצלם את כל החיים
כדי שלא נשכח חלילה כלום.
מצד אחד לא,
זאת לא פעם ראשונה שאנחנו
שומעים על המכונה שתשתלט לנו על החיים
עיין ערך- מראה
שחורה. מצד
שני היה משהו בביצוע שהיה מאוד אמין.
לא קולנועי.
נגיש.
יכולתי להאמין שבאמת יהיה
מכשיר כזה- זה
לא היה נשמע כמו מדע בדיוני ולא רחוק
במיוחד.
טיורינג עצמו היה טיפוס אחר
כמו שאתם מבינים.
כי הוא חשב על כל זה בתקופה
שכנראה שאי אפשר היה.
ובלעדיו איך אפשר להבין
את התקופה שאנחנו חיים בה?
אז יאללה תאתגרו את עצמכם-
וסעו לירושלים:)
מוזיאון המדע ע"ש
בלומפילד שדרת המוזיאונים גבעת רם.
סגור בימי ראשון.
פתוח בין שני לחמישי משעה
10:00 עד
שעה 18:00 בשישי
מ10:00- 14:00 ובשבת
מ10:- 15:00
חייבים להיכנס עד שעה לפני
הסגירה של המוזיאון אחרת תישארו בחוץ..
שיר: fiona apple- extrodinary
machine
פינת השערוריה:
אחד האתגרים הכי גדולים שעומדים בפני
עיתונאים ואנשים חושבים באופן
כללי, בעיניי,
הוא הצנזורה!.
ככה יש נושאים שלא רוצים
לעשות עליהם סרטים,
יש שירים שלא ישמיעו בתחנות
רדיו ויש קריקטורות שלא יפרסמו בעיתון.
והנה הארגון הבינלאומי
"עיתונאים
ללא גבולות"
העלה לרשת בשבוע שעבר אתר
שהוא מין "קולבויניק"
חטאים שכזה.
שאפשר לשלוח אליו חומרים
עיתונאיים שלא מוכנים לפרסם אותם מטעמי
צנזורה. ויש
לו את השם המקורי בטירוף: "אנחנו נלחמים בצנזורה "
האתר אוסף חומרים מכל העולם.
כרגע פועל רק באנגלית
וצרפתית אבל יתרגם כל חומר שישלחו אליו
בהמשך לכל שפה.
 |
| צנזורעעע.. |
מצאתי שם לדוגמה סיפור משעשע
או שלא, על
עיתונאי מצ'אד,
מדינה ליד סודן באפריקה,
שקיבל שנה על תנאי,
שלושה חודשי השעייה וכנס
כספי מטורף: משהו
כמו 1500 יורו
במטבע המקומי.
הוא ערער מיד והמשיך לפרסם
מאמרים- החוק
שם לא אוסר עליו.
בין היתר הוא פרסם מאמר שלו עם
קריקטורה על המשפט שלו-
את זה כבר ממש לא אהבו שם!
והאשימו אותו בבזיון בית
משפט. הסיפור
ממשיך..
אבל הנקודה היא שבכלל לא היינו
שומעים עליו בלי האתר הזה שנותן במה לכל
אחד מכל מקום.
אני קוראת לאמנים או כותבים
על אומנות להצטרף לדבר הזה!
שיר:
M- mama sam
אמן מן העבר:
אנטוניו גאודי
רב האנשים שנחשבו מחדשים בדור
שלהם לא יאתגרו אותנו עם הגילויים שלהם
היום, ואת
השמות של הרבה מאוד מהם אנחנו בכלל לא
נזכור או נכיר.
אחד שהוא לא כזה הוא אנטוניו
גאודי הארכי ארכיטקט הקטלני.
אם וכאשר תיסעו לברצלונה גאודי
ישחק חלק משמעותי ב"סייט
סייניג" שלכם.
הוא הגאווה של העיר שלא
לומר של ספרד.
האריטקט של אלוהים-
סתם,
אחד הכינויים של מיסטר
גאודי, נחשב
לאבי המודרניזם הקטלני.
שלושה עקרונות שלטו בסגנון
המיוחד שלו:
האמונה,
הגיאומטריה,
והטבע.
הוא היה אומר שאין מבנה
טוב יותר מגזע של עץ או מהשלד האנושי.
וזה מה שהוא הביא לתוך
הארכיטקטורה שלו.
לא ברור איפה הוא נולד כי אף
פעם לא מצאו את התעודות שלו.
יש שתי ערים שכנות בספרד
שטוענות לכתר אבל אין הוכחה חד משמעית.
היו לו בעיות בריאותיות
בתור ילד, מה
שגרם לו לאמץ צמחונות כדרך טבעית לרפא את
הגוף. ובגלל
שהוא היה קתולי טוב שצם את כל הצומות
ומקיים את כל המנהגים הוא הגיע למצב מסכן
חיים כמה פעמים.
הוא היה לייט בלומר במובן שלא
ישר שלחו אותו בגיל 8
ללמוד ציור.
גאודי התחיל בכלל בתור
שוליה במפעל טקסטיל ביתי ומשם עבר ללמוד
וללמד במנזר. הוא
היה אדמינסטרטור של גדוד חי"ר
בצבא- קיצור
שליש. ובכלל
היה חולה כמעט כל השירות שלו.
ורק אחרי כל זה בגיל 24
הוא התגלגל ללמוד ארכיטקטורה.
גאודי היה חרשן ובמקביל
לאדריכלות למד צרפתית,
כלכלה,
היסטוריה,
פילוסופיה ואסתטיקה-
לא סתם ג'ינס
וטי שירט. אבל
הציונים שלו היו ממוצעים והוא נכשל לא
פעם בקורסים-
בקושי נתנו לו תואר.
למרות זה הוא היום שם מוכר בכל
בית או לפחות בכל חוג לאדריכלות בארץ
ובעולם!
גילו אותו בתערוכה העולמית
בפריז של 1878.
תעשיין קטאלני בשם גואל
שהפך להיות פטרון וחבר קרוב התרשם מהסגנון
המיוחד ומכאן הרבה מהפרוייקטים של גאודי
כולל פארק גואל המפורסם קשורים באיש הזה
ובשם שלו.
ב1883
הוא מתחיל לעבוד על הפרוייקט
הכי גדול שלו שהוא אף פעם לא סיים-
הסגרדה פמיליה.
 |
| הסגראדה פמיליה- המנופים עוד שם... |
כדי לממן את הפרוייקט הזה שמי
שביקר יודע שהוא דבר ענק!
גאודי עבד על כמה דברים
במקביל. ביניהם
קאסה ביו וקאסה מילה-
מוכי התיירים.
אז במה הוא חידש?
הוא הביא עקרונות מעולם ההנדסה
אל תוך עולם הארכיטקטורה.
כל מיני קימורים שאני
התקשיתי להבין את העיקרון שלהם אבל עוזרים
לפזר את המשקל מהתקרה למבנה ואפשר לבנות
עוד יותר גבוה השפעה של הסגנון הניאו
גותי.
 |
| הטבע כמקור השראה: מזרקה לטאה בפארק גואל |
עוד חידוש היה השימוש שלו בדגם
מקדים. עד
אז עבדו בעיקר עם סקיצות.
וגאודי הגיע למדידות מאוד
מדוייקות בגלל שיצר דגמים מוקטנים בגבס
ובחוטי ברזל.
הוא באמת היה רב אמן ושלט בהרבה
מלאכות: נגרות,
פיסול,
פרזול,
קרמיקה,
גבס...
הוא המציא שיטת מוזאיקה משלו
כשניסה לשבץ אריכים שלמים בפסלים ולא
הצליח. הוא
החליט לשבור את האריכים ולהדביק מחדש.
עכשיו אתם חושבים פסיפס-
אבל זה לא פסיפס בדיוק..
זה משהו אחר.
ואולי בגלל זה 7
מתוך העבודות שלו הוכרזו
ע"י
אונסקו כמבנים לשימור.
למרות כל הגאוניות הזאת וההכרה
היו לגאודי חיים די קשים.
במיוחד לקראת הסוף.
 |
| פסיפס אבל לא- ארובות בקאסה ביו |
הוא חי באחד מהבתים בפארק
גואל עם אבא שלו והאחיינית שלו.
מ1915
עוברות עליו 10
שנים קשות אבא שלו והאחיינית
מתים. וגם
גואל הפטרון המסור והשוליה שלו פרנססק.
גאודי עובר לגור בסדנא של
הסגרדה פמיליה ומקדיש את עצמו אליה.
אני שמעתי שהוא מת כשהוא מחזיק
בידיים את התוכניות של הסגרדה פמיליה.
הוא התרחק אחורה כדי לראות
איך מתקדמת העבודה-
ואז פגעה בו קרונית חשמלית.
אבל עכשיו קראתי שהוא היה בדרך
להתפלל כשפגעה בו קרונית חשמלית ובגלל
שהוא היה מתלבש כמו קבצן-
לא קלטו שזה הוא.
לקח הרבה זמן לפנות אותו.
בגלל זה גם אחרי שטיפלו בו
הוא היה במצב קשה ושלושה ימים אח"כ
הוא נפטר בגיל 73.
גאודי מת בלי ילדים ורווק.
אבל הוא באמת ברא עולם,
יקום מקביל שאפשר לשוטט
בו לנצח.
שיר: dumb ways to die-
tangerin kitty
פינת הקולטורה:
רדיו סולווקס הוא פרויקט של
שני אחים, אתר
שמריץ 24 שעות
ביממה מיקסים לשירים מכל מיני תקופות על
רקע של קליפים.
הם היו מופיעים בכל העולם
כדי ג'ייז
עם המיקסים שלהם שכללו ויזואליה אבל הגיעו
למסקנה שזה מגביל אותם ברמה הרעיונית.
והחליטו להקים תחנת רדיו
משלהם. הם
העבירו למחשב את כל אוסף הויניל שלהם:5000
תקליטים-
לקח להם שנתיים וחצי לעשות
את זה. והיום
יש להם אתר שאליו הם מעלים את הקטעים ואפשר
להוריד אותם מהוימיאו.
הם הוציאו 24
מיקסים שכאלה עד היום
והאחרון "דייב" הוא ההמלצה לפינת הקולטורה
השבוע. למי
שלא קפץ לו ישר-
דייב הוא מיקס מחווה לדיוויד
בואי הקסום.
 |
| דייב הקסום |
הקליפ הוא שעה של מסע בזמן כשיש
דמות שהיא בואי הצעיר ואנחנו עוברים איתו
שלבים ותקופות וברקע כמו שאמרתי שירים
מתערבבים. בלי
דיאלוגים מספרים לנו סיפור שלם,
מסיפורים קטנים.
מאוד אסתטי מאוד מסקרן.
ותודה לעונג שבת על החשיפה.
שיר:
thursday's child
פינת ההיסטוריה:
התקופה שאני רוצה לדבר עליה היום בפינת
ההיסטוריה קרתה ממש כאן בארצנו הקטנטונת.
כולם שמעו על איך שייבשו פה ביצות והקימו
את תאטרון האוהל המטאטא והקומקום אבל איך
התחילה פה האומנות החזותית?
איך הפריחו את השממה הציורית-
פיסולית?
בואו אני אספר לכם על הקבוצה החלוצית
האמיתית: אופקים
חדשים:)
החל משנת 1923, שני
עשורים וקצת לפני שבכלל הייתה פה מדינה,
"אגודת הציירים והפסלים של ארץ
ישראל" הייתה
מעלה תערוכות קבוצתיות.
האגודה שהייתה מורכבת מעולים
אידאליסטיים הדגישה בעבודות את האור
הארצישראלי כמו בעבודות של
ראובן רובין, את
ארץ התנ"ך
ואת התיאורים של ההתיישבות החדשה כמו אצל
נחום גוטמן וכאלה..
ב1948 נולד צורך
להקים אלטרנטיבה לאגודה.
בפוליטיקה כמו בפוליטיקה הזמינו את חברי
האגודה להציג בביאנלה בונציה,
יוסף זריצקי שהיה יו"ר
האגודה החליט לבחור מי ילך כי הוא פחד
שבהצבעה כללית יבחרו חבר'ה
בינוניים ולא ראויים לייצג את הארץ
החדשה בחו"ל.
האגודה הייתה כמרקחה,
העיפו את זריצקי ואיתו
ערקו מ"המפלגה"
משה קסטל,
שטרייכמן ויונתן סימון
והחליטו להקים סיעה משל עצמם-
קבוצת אופקים חדשים.
הם התחילו בחרם.
15 אמנים שהיו חברי הקבוצה
החליטו לא להגיע לפתיחה של בית האמנים
שנפתח בתל אביב והציג עבודות של חברי
האגודה.
ובאופוזיציה כמו באופוזיציה,
ארבעה חודשים אח"כ
הם הרימו תערוכה משל עצמם במוזיאון ת"א.
 |
| נימרוד? של יחיאל שמי |
 |
| נימרוד! של יצחק דנציגר |
בין החבר'ה
הטובים האלה היו גם מרסל ינקו שנחשב
ה-דאדאיסט
הישראלי, יצחק
דנציגר שאנחנו זוכרים בגלל הפסל האניגמטי
של נמרוד ויחיאל שמי שכעס כשאמרו שהוא
העתיק ועשה נמרוד משלו-
ואני ממליצה לבקר בסדנא
שלו בכברי היא מאוד מיוחדת.
לא יודעים מי נתן להם את השם
אופקים חדשים יש מי שאומר שזה המשורר
אברהם שלונסקי ויש מי שזוכר שזה היה מבקר
האומנות והתאטרון ומי שייסד את בית צבי,
חיים גמזו.
בכל מקרה לקבוצה לא היה סגנון
אחד והמטרה שלה באמת הייתה לפתוח את הראש
של הקהל לאופקים חדשים,
לכיוונים אחרים ממה שנראה
כאן עד אז. או
כמו שהם ניסחו את זה:”
פיתוח אומנות פלסטית
מקורית, תוך
הקפדה על רמה גבוהה והזדהות עם אומנות
זמננו הנושאת את רעיון הקדמה"
הם רצו להתמקד באוניברסאלי
ולא בלוקאלי.
והושפעו מפיקאסו וז'ורז'
בראק שנטו להפשטה ושנחשבו
אוונגרד- כבר
אמרתי- חלוצים.
שיר:
מדינה קטנה-
כוורת
אמנות ברשת:
נתחיל בזה שהפינה הזאת היא אתגר שמתחדש
כל שבוע. אני באמת
מפצירה בכל מי שיש לו משהו לתרום על בלוגים
של אומנות ו/או
תוכן אמנותי שווה באינטרנט,
לשלוח לי בפייסבוק ו/או
דרך הבלוג.
השבוע קיבלתי עזרה ממישהי
שאפילו לא נראה לי יודעת מזה.
ישבתי בשיעור ומישהי לפניי
ישבה הסתכלה על אתר שקוראים לו visual news. אני אולדסקול ולא הייתי
עם מחשב, אז
כתבתי לי בדפדפת ובדקתי בבית.
לאתר קוראים visual
news- the cure for eyball boredom וזה
בדיוק מה שהוא עושה!
יש שם תכנים מכל העולם שאתה
יכול להסתכל עליהם להתעניין בהם לקרוא
עליהם עוד או פשוט להעביר הלאה.
אני אומרת תכנים כי יש
צילומים, איורים,
אנימציה,
אופנה,
טכנולוגיה ועוד.
אפשר לבחור בסרגל מצד ימין
תחום מסויים. יש
גם ארכיון אז אפשר לחזור לחודש מסויים.
אתר באמת אינטראקטיבי
ונעים:)
אז תודה לך מי שלא תהיי.
שיר:
beck- girl
סגיר
הקצינה שלי בצבא פעם אמרה לי
שכל אחד מאיתנו הוא הרמטכ"ל
של המשימה שלו.
אל תהיו לי מילטנטים רק
שאפתנים. תחפשו
לכבוש שיאים חדשים ואל תפחדו מכלום.
השיא של התוכנית הזאת בעיניי
הוא הפוסט שמחכה לכם בבלוג-
אומנותי עם שני o.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה